מוזר שגם בעטים אני מעדיפה את אלה שנובעים מעצמם. אלה עם הזרם החזק שברגע שיש להם דף לנזול עליו מתחילים לפזר את הדיו שלהם לכל הכיוונים, עד שמישהו מרים אותם. עוצר אותם. אומר להם שדי, מספיק. חיוניות חיוניות אבל וואלה תשאירו קצת דפים ריקים. קצת מרחב לנשום. קצת מקום לדיו של עטים אחרים להתפזר.
הרבה יותר קל לי להתמודד איתם. לדעת שהם זורמים בקצב ובעוצמה שלהם ושאני צריכה להתאים את תנועות ידי אליהם ואל תנועתם הבלתי נמנעת. עטים, אה?
מה זה לא עליי בכלל
פורסם
